Menu
מדובר בשני תהליכים בהם הורסים בניין ישן ובונים בניין חדש. ההבדל העיקרי הוא משפטי ומיסויי, ובצורך באישור תב"ע בהיקף נרחב בפרויקטים של פינוי בינוי, (זמן ארוך יותר לקידום הפרויקט ועלויות גבוהות יותר ליזם), בעוד שבתמ"א 38 מדובר בדרך כלל בפרויקט בהיקף מצומצם יותר וללא צורך באישור תב"ע. המשמעות החשובה יותר, היא שבפינוי בינוי, אנחנו נבנה לא רק בנייני מגורים, אלא גם גינות משחק ומבני ציבור, כמו גם שיפור בתשתיות השכונתיות.
מדובר בהסכמה מוגבלת בזמן, שלא להתנהל מול יזם אחר, המאפשר לנו לקדם עבורכם את הפרויקט ולקדם את התוכנית מול גורמי התכנון. בכל מקרה חשוב להדגיש שהמסמך אינו מהווה התחייבות להתקשר בהסכם ואינו מהווה מכירה של הזכויות שלכם.
לא, החתימה על ההסכם המפורט היא נפרדת ואינה תלויה בהסכם ההרשאה לתכנון. במידה ולא תרצו לחתום, תוכלו להישאר בבניינים שלכם עוד שנים רבות.
נציגות הדיירים תיבחר מבין דיירי הבניין, תלווה את הפרויקט, תמנה את עו"ד הדיירים ותפעל למענכם מולנו. הנציגות תמונה על ידי הדיירים, למען הדיירים וללא תמורה.
בהמשך התהליך, נציגות הדיירים במתחם תוכל להמליץ על עורך דין שייצג אתכם בפרויקט. שכר הטרחה של עורך הדין שלכם ישולם על ידנו, אולם הוא אך ורק עורך הדין שלכם ולא שלנו.
קבוצת מימון והבנק המלווה של הפרויקט, מממנים את הפרויקט מתחילתו ועד סופו. החל מהתקשרות עם עורכי דין, אדריכלים ויועצים, דרך קבלנים ואנשי מקצוע, ועד שכר הדירה, עלות ההובלה וגורם מפקח מטעם הדיירים.
כמקובל בפרויקטים של התחדשות עירונית ועל פי הדרישות של הבנקים המלווים פרויקטים של בינוי-פינוי, החברה תעניק לכל דייר סט ערבויות אשר יצאו על שם כל דייר, על ידי הבנק המלווה של הפרויקט:
ערבות חוק המכר.
ערבות בנקאית בשווי דירה חדשה.
ערבות לשכירות במשך כל תקופת הבנייה
ערבות רישום במקרקעין, בפנקס הבתים המשותפים
ערבות בדק.
כדי שפרויקט יצא לפועל, צריך לגייס הסכמה לפרויקט של לפחות 67% מבעלי הדירות. כמו כן, נדרשת תכנית עירונית שכוללת בתוכה התייחסות לגובה הבניינים, כמות הדירות, כמות השטחים הציבוריים, מספר מבני הציבור וכלל התשתיות העירוניות.
תהליך פינוי בינוי דורש סבלנות רבה ואורך רוח. התהליך אורך מרגע חתימת הדיירים על הסכם ועד האכלוס בדירה החדשה כשבע שנים: תכנון התב"ע לוקח בין שנה לשנתיים, הוצאת היתר בניה אורכת בין שנה לשנתיים. משך הבניה המשוער הוא בין שנתיים לשלש שנים.
